אכילה רגשית: לא האוכל הבעיה – אלא הקשר איתו

מהי בעצם אכילה רגשית?

אכילה רגשית מתרחשת כשאנחנו פונות לאוכל לא מתוך רעב פיזי, אלא כדי להרגיע, למלא, או לברוח ממשהו רגשי – מתח, בדידות, כעס, שעמום או פחד. האוכל הופך להיות אמצעי נוחות, שיטה להתמודד עם העולם – ולא צורך גופני. ולמרות שהוא מעניק רוגע רגעי, התחושה לאחר מכן היא לרוב של כבדות, תסכול ואשמה.

הקשר שלנו עם אוכל – משקף את הקשר עם עצמנו

הבעיה אינה האוכל עצמו – אלא הקשר שנוצר סביבו. האם את מרגישה שאת "נופלת" כל פעם מול מאפה או חטיף? האם את אוכלת בהחבא, מהר, בלי שליטה? הקשר הרגשי הזה לא מתחיל באוכל – אלא בתחושת חוסר פנימית, צורך לא ממומש או רגש שלא קיבל מקום. חשוב להבין שהאכילה היא הסימפטום – לא השורש.

אפשר גם אחרת

כשתחזרי להקשיב לעצמך באמת – תדעי מתי את רעבה, מתי את צריכה חיבוק ומתי את פשוט עייפה. תהליך רגשי אמיתי מול האכילה יוצר חופש, נוכחות ובחירה – במקום מאבק. לא צריך להילחם באוכל – צריך לרפא את הקשר איתו.